חומר המבנה משפיע על אופן התיקון ועל העמידות למכות, אבל הוא לא קובע לבדו איך הטיסן יטוס. המשקל הכולל, צורת הכנף, העומס עליה ותכנון המבנה חשובים לא פחות.
קצף: נוח להתחלה, עדיין צריך לבדוק נזק
EPO ו-EPP הם סוגי קצף נפוצים בטיסנים. ככלל, EPP גמיש יותר, ו-EPO מאפשר מבנה וגימור קשיחים יותר, אבל גם הצפיפות והחיזוקים משפיעים.
הקצף נותן צורה; קורות, תושבות וחלקי חיזוק נושאים חלק מהעומסים. אחרי מכה בדוק גם אותם. כנף שחזרה לצורה שלה אינה בהכרח כנף תקינה, וסדק ליד תושבת מנוע אינו רק עניין קוסמטי.
בחר דבק לפי הוראות הדגם והחומר המדויק. הכיתוב ״מתאים לקצף״ לא מבטיח חיבור טוב לכל קצף. למשל, ל-ELAPOR יש הנחיות הדבקה ייעודיות של Multiplex. בדיקה על שארית חומר יכולה לגלות המסה, אך אינה מוכיחה חוזק של תיקון מבני.
אל תשאיר טיסן ברכב חם. חום עלול לעוות חלקים ולפגוע בהדבקות, גם בלי סימן ברור מיד.
בלזה: אפשר לתקן, צריך להגיע לשלד
בטיסני עץ משתמשים בבלזה, ולעיתים בדיקט ובעצים נוספים באזורי העומס. הצלעות והקורות מחופות בדרך כלל ביריעה או בלוחות דקים.
אחרי פגיעה, חפש שבר בקורה, בצלע או בחיבור שמתחת לציפוי. תיקון טוב מחזיר גם את הצורה וגם את רציפות המבנה. יריעה מתוחה מעל קורה שבורה לא מחזירה לה חוזק.
טיסן בלזה יכול להיות קל מאוד, אבל אין כלל שלפיו הוא תמיד קל יותר מטיסן קצף באותו גודל. בדוק את משקל הטיסה ואת אופי הדגם עצמו.
קומפוזיט: קשיח, והנזק לא תמיד גלוי
קומפוזיט משלב סיבים, למשל זכוכית או פחמן, עם שרף. המבנה עשוי להיות קל וקשיח מאוד, בהתאם לכיוון הסיבים, למספר השכבות ולליבה.
מכה יכולה לגרום להיפרדות שכבות גם כשהצבע נראה כמעט שלם. תיקון בקורה או באזור חיבור דורש ידע במבנה ובעומסים; מריחת שרף על סדק מבחוץ אינה בדיקת חוזק. כשלא ברור מה נפגע, פנה ליצרן או לבונה שמכיר מבנים כאלה.
מה עכשיו
לטיסן ראשון חפש דגם סלחני עם חלפים זמינים ודרך תיקון ברורה. המשך לבחירת טיסן ראשון, ואם כבר יש שבר, להתרסקויות ותיקונים.