חשמלי, ניטרו, בנזין או טורבינה: ההשוואה המלאה

כמעט כל טיסן שתפגוש בשדה מונע באחת מארבע דרכים: מנוע חשמלי, מנוע ניטרו, מנוע בנזין או טורבינת סילון אמיתית. אלה לא סתם ארבע טכנולוגיות. אלה ארבע חוויות שונות, שכל אחת נשמעת אחרת, עולה אחרת, מלכלכת אחרת ודורשת ממך משהו אחר.

המדריך הזה בשבילך אם אתה מתלבט לאן להתקדם, או סתם רוצה להבין למה השכן שלך בשדה מריח מדלק ואתה לא. נעבור על כל הנעה, נשים את כולן בטבלה אחת, ותצא עם תשובה. רמז: אם אתה בתחילת הדרך, התשובה היא חשמלי, כמעט בלי קשר לשאלה.

למה כמעט כולם מתחילים חשמלי

פעם לא הייתה ברירה. מי שרצה לטוס התניע מנוע ניטרו, כיוון מחט קרבורטור ולמד לחיות עם ידיים שמריחות מדלק. ההנעה החשמלית שינתה את כל זה: אתה טוען סוללה, מחבר וטס. בלי כוונונים, בלי התנעות, בלי ניקיון בסוף היום.

זו הסיבה שכל מטוסי המתחילים היום חשמליים, וזו גם הסיבה שגם ותיקים עם מדף מלא מנועי ניטרו מחזיקים טיסן חשמלי ליום שבו מתחשק פשוט לטוס. שלוש ההנעות האחרות הן לא "יותר טובות" או "פחות טובות". הן העדפות שמגיעות אחר כך, כשאתה כבר יודע לטוס ומחפש חוויה מסוימת.

הטבלה שעושה סדר

עלויות הכניסה כאן יחסיות בכוונה. מחירים זזים והם תלויים בגודל הדגם, אז בשביל מספרים עדכניים דבר עם החנויות שברשימת החנויות והשדות.

חשמלי: הדלת שכולם נכנסים דרכה

איך זה עובד: מנוע brushless מקבל זרם מסוללת LiPo דרך בקר מהירות, ה-ESC. אין הצתה, אין דלק, אין קרבורטור. אתה מזיז את המצערת והמנוע מגיב מיד.

החוויה: שקט, נקי, זמין. אפשר לטוס בשש בבוקר בלי להעיר שכונה, לזרוק טיסן קטן לאוויר במגרש פתוח שמותר לטוס בו, ולסיים יום טיסות בלי לנקות כלום. וזה מזמן לא רק לקטנים: יש היום מערכים חשמליים שמרימים גם טיסני ענק וג'טים.

המלכודות: סוללה אחת נותנת לרוב בין חמש לעשר דקות טיסה, אז מהר מאוד תמצא את עצמך עם כמה סוללות ומטען רציני. ו-LiPo היא לא סוללת AA. היא דורשת משמעת של טעינה ואחסון, אז קרא את בטיחות וטעינת LiPo לפני הסוללה הראשונה, לא אחריה.

למי זה מתאים: לכולם. זו לא פשרה של מתחילים, זו ברירת המחדל של התחביב כולו.

ניטרו: הריח שגורם לוותיקים לחייך

איך זה עובד: מנוע בעירה קטן שרץ על דלק ייעודי על בסיס מתנול, עם שמן וניטרומתאן. במקום מצת ניצוץ יש מצת להט, שמתלהט בהתנעה ונשאר חם מהבעירה עצמה. מתניעים עם סטרטר, ומכוונים את יחס הדלק והאוויר בעזרת מחט על הקרבורטור.

החוויה: טקס. אתה מגיע לשדה עם ארגז שדה, דלק, סטרטר ומצת. מתניע, מקשיב למנוע עד שהוא יושב נכון, וממריא עם שובל עשן וקול שאין לחשמלי. יש אנשים שבשבילם הריח של דלק ניטרו הוא הריח של התחביב.

המלכודות: הדלק ייעודי, וצריך לקנות ולאחסן אותו. השמן שבדלק נפלט מהאגזוז ומצפה את המטוס בשכבה דביקה, אז כל יום טיסות מסתיים בניקוי. וכוונון רזה מדי יכול להשבית את המנוע באוויר, ואז אתה נוחת דאייה, מוכן או לא. שום דבר מזה לא נורא, אבל זו התחייבות.

למי זה מתאים: למי שרוצה מנוע אמיתי בידיים, אוהב לכוון ולתחזק, ולא נבהל מלכלוך.

בנזין: כשהמטוס נהיה ענק

איך זה עובד: מנוע עם הצתה אלקטרונית ומצת ניצוץ, קרוב משפחה של מנועי הגינון, שרץ על בנזין מתחנת דלק מעורבב בשמן דו-פעימתי. מנועי בנזין קטנים כמעט לא קיימים, ולכן זו הנעה של דגמים גדולים, לרוב עם מוטת כנפיים של שני מטרים ומעלה.

החוויה: נוכחות. טיסן ענק עם מנוע בנזין נראה ונשמע באוויר כמו מטוס אמיתי, והדלק זול וזמין עד כדי כך שעלות שעת טיסה מפסיקה להיות שיקול. המנועים האלה גם עמידים, ודורשים פחות טיפול שוטף ממנועי ניטרו.

המלכודות: גודל. המטוס כבר לא נכנס לכל רכב, ההרכבה בשדה לוקחת זמן, וצריך שדה גדול ומסודר עם מסלול. הרטט של מנוע בנזין משחרר ברגים, אז כל בורג מקבל חומר אבטחת הברגה ובדיקה לפני כל יום טיסות.

למי זה מתאים: לחובבי טיסני ענק וסקייל, בתנאי שיש רכב שמכיל את המטוס ושדה שמכיל את שניכם.

טורבינה: סילון אמיתי, בלי הנחות

איך זה עובד: טורבינת סילון זעירה אבל אמיתית לגמרי, שרצה על קרוסין ומנוהלת על ידי בקר אלקטרוני. הבקר מבצע את ההתנעה, החימום והקירור אוטומטית. אתה נותן מצערת, והוא דואג לכל השאר.

החוויה: אין דומה לה. השריקה שעולה לצרחה, המעברים המהירים, ריח הקרוסין. זה הריאליזם הכי גבוה שהתחביב מציע, ומי שהגיע לשם עבר קודם שנים של מטוסים מהירים.

המלכודות: קודם כל עלות, וזו ליגה אחרת. הטורבינה לבדה עולה יותר ממערך הנעה שלם ברוב שאר התחביב. אחר כך מיומנות: ג'ט טורבינה טס ונוחת מהר, וסולח מעט, וזה לא מקום ללמוד בו. ולבסוף בטיחות ורישוי: קרוסין ואש הולכים יחד, מטף בשדה הוא חובה, וקהילות הטורבינה בארץ ובעולם דורשות הסמכה והוכחת מיומנות לפני שטסים לבד. בדוק את הדרישות במועדון שלך ואת מדריך החוקים והבטיחות לפני שאתה בכלל חולם על הזמנה.

רוצה מראה של סילון בלי כל זה? בשביל זה יש EDF, מדחף חשמלי בתוך תעלה. זה לא אותו קול, אבל זה חלק מהעולם החשמלי, על כל הפשטות שלו.

למי זה מתאים: לטייסים מנוסים שמוכנים להשקיע כסף, זמן ולב, ולעמוד בדרישות ההסמכה.

ומה באמת משיגים בארץ

חשמלי: הכול זמין, בכל חנות טיסנים וגם בייבוא אישי. ניטרו: חי וקיים, דלק ומצתים נמכרים בחנויות המקצועיות. בנזין: הדלק בכל תחנה, את המנועים והדגמים הגדולים לרוב מזמינים. טורבינה: כמעט הכול בייבוא, והקהילה קטנה ומגובשת. רשימה מרוכזת של חנויות ושדות תמצא בחנויות ושדות, ולפני שאתה נוסע במיוחד, שווה להתקשר ולוודא מלאי.

מה עכשיו

אם אתה לפני המטוס הראשון, ההתלבטות הזאת עוד לא שלך. התחל חשמלי, והמשך לבחירת מטוס ראשון. אם אתה כבר טס ורוצה להבין לעומק את המערך החשמלי שלך, קרא את מנוע, ESC וסרוו, ואל תדלג על בטיחות וטעינת LiPo.